קישורי פודקסט



Spotify Google Podcast Apple CastBox listen notes Amazon Podbean Kol Halashon

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

פרשת וירא תשפ"ד

תמונה
משולחנו של יחיאל גולדהבר פרשת וירא תשפ"ד   עקידת יצחק בראי הלכה הניצוץ הפנימי המתנצנץ ובוער בלב כל נפש ישראל פנימה, ייסודו ומקורו מאותו עמוד לבת אש קודש שיקד והאיר את העולם ואת העולמות כולם, נשגב ונעלם מהשגת אנוש, טמיר ומכוסה אף משרפי מעלה ומלאכי מרום. רשפיה רשפי אש, מעמד העקידה הקדושה שעקד אברהם את יצחק בנו יחידו לה' [1] . מעמד זה כל כולו "לב" – אהבה ויראה, צמאון ודביקות עד כלות הנפש. אך על כל שגבה ורוממותה, עם זאת, חכמי הדורות לא מנעו עצמם להעביר ענין זה בכלי ה"מוח", ללמוד ולהבין, לבחנה בכור ההלכה ובמאזני המשפט, על פרטיה ודקדוקיה. יש להקדים ולומר לגבי גדרו של העלאת יצחק, חז"ל מסרו היה לו דין של קרבן. יסוד הדברים מעוגנים בדברי המדרש (בר"ר נה, ז): אמר אברהם לפניו, רבון העולמים יש קרבן בלא כהן?, א"ל הקב"ה, כבר מיניתך שתהא כהן [2] . וכן דייק החת"ס (יו"ד רלד) בדברי הרמב"ם פ"ב מבית הבחירה ה"ב, (המתאר את השתלשלות הקרבת הקרבנות בהר המוריה), שאברהם קידש את מקום המקדש בקדושת המקדש בשעת העקידה, הרי ברור לדבר...
קרא עוד »

אור החיים

    עליית בעל 'אור החיים' הקדוש לארה"ק (מאמר שני בסדרה)   פרטים על עליית אור החיים   לארץ ישראל ננסה במסגרת זו לשרטט קווים לתולדות חייו משעת יציאתו ממרוקו כדי לעלות ולשכון בא"י, ותחנתו דרך איטליה שם שהה כשנתיים ימים, ולבסוף שמילא את רצונו העז לנשק את עפר הארץ, כינון ישיבתו הראשונה בעיר עכו. כבר שרטטנו   בקצרה את אופים של הישיבות שניהלו ענקי הרוח בתקופתו הן באיטליה והן באימפריה העות'מאנית והשוואתם לדרך הלימוד בישיבתו שייסד [1] , ובמאמר הנוכחי נעלה על הכתב את דרכו המופלאה שעשה ממרוקו ועד הגיעו למשאת נפשו 'קרית מלך רב' ירושלים המכונה במקרא ה' יראה. העלייה ממרוקו לארץ ישראל הייתה רצופה וקבועה החל מסוף שנת ת', ואין לחשוב שהתרבותה באה מחמת רדיפות הקשות שסבלו בארצם [2] , שכן מצב היהודים בארץ ישראל היה חמור לא פחות, והעלייה מתרבה דווקא מזמן גזירותיו של אבן-פרוך בירושלים [3] . גדול היה זרם ההגירה של יהודי מרוקו באותם השנים, בעיקר בכוון לאיטליה ובמיוחד לעיר חוף הים ליוורנו, ארץ רוכלת יושביה. רבים היו גם מהמהגרים ממרוקו שנתעשרו במקום פרנסה זה. כאמ...
קרא עוד »

ישמח משה

  מבוא זכרו תורת משה עבדי "ראה הקדוש ברוך הוא שצדיקים מועטין, עמד ושתלן בכל דור ודור" (יומא לח ע"ב). בדור השלישי לחסידות, בימיו של החוזה מלובלין זי"ע, הוציא הקב"ה מתנה טובה מבית גנזיו ושתלה בכרם בית ישראל, כאשר חנן את העולם בנשמתו המאירה של הגה"ק רבי משה טייטלבוים זצוק"ל בעל 'ישמח משה'. התורה והחסידות ירדו כרוכים עמו מן השמים. הוא הגבר הוקם על ע"י קורא הדורות מראש לשמש בשלושה כתרים כאחד, כתר תורה וכתר כהונה גדולה וכתר מלכות, והיה נערץ ומקודש על בני דורו והדורות הבאים, הן בתורת גאון עצום בתורה והן בצדקותו וקדושתו. מעמדו הרם בקרב תפוצות ישראל, בא לו בעיקר הודות שיעור-קומתו התורנית המרקיעה שחקים – באשר נחשב לאחד מגאוני הדור המובהקים, שר התורה, מקובל אלוקי, עובד ה' במסירות נפש, ומקים עולו של תורה ויראה ברחבי אונגרין. כמו כן פקע שמו של רבינו הקדוש, מרנא ורבנא, עיר וקדיש, באשר משמיא קנחית להתייצב בגבורה, בעוז ותעצומות, לגונן ולסוכך באברתו על בני דורו מפני תחבולותיהם של פריצי עמנו שזממו לערטל את ישראל מעדי הר חורב, ולא עוד אלא שהרבה פעלים וה...
קרא עוד »